להודות על הזכות להודות

להודות על הזכות להודות!

 

שיר השירים אשר לשלמה (שה"ש א.א)

הקשה הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב – סנגורן של ישראל: מדוע כפל שלמה המלך ואמר: "שיר השירים", לכאורה היה לו לפתוח את מגילת שיר השירים במילים: "השיר אשר לשלמה"?

הסבר העניין יתבאר על פי משל:

מעשה באיש עני שהיה יושב בקרן זווית, מקושש פרוטות מן העוברים ושבים למחייתו. והנה באחד הימים עבר שם המלך בכבודו ובעצמו בכרכרתו המפוארת וההדורה, הביט המלך מבעד לחלון המרכבה ונתקלו עיניו באותו עני, מראהו הדל וגבו השחוח נגעו לליבו ונכמרו עליו רחמיו, מיד הורה לעצור את מרכבתו, קרא לעוזרו ונתן בידו סכום כסף נכבד, וביקשו שייגש וייתן אותו לעני, תשורה מאת המלך. משקיבל העני את הכסף לידיו, אורו עיניו, ומיד החל בדברי הודאה ושבח לאותו שליח.file_0_original

השתיקו האיש ואמר: "התודה אינה מגיעה לי, לא משלי נתתי, תשורה היא מאת המלך!" לשמע זאת, פנה העני ואמר: "אם כך, ברצוני להודות למלך על רוב טובו וחסדו עימי", לשמע דבריו, צחק האיש ואמר: "וכי חושב אתה שכל אחד יכול לגשת אל המלך ירום הודו, ובפרט אתה איך תעמוד לפני המלך בבגדיך הבלואים והקרועים, מצטער, אינך יכול להודות למלך!"…

הנמשל פשוט וברור ולקח נפלא בצידו.

הן אנו בני האדם מצויים בעולם הגשמי והשפל, ומאידך, הקב"ה מצוי בגבהי מרום, הוא מאש ואנו בשר ודם, והארץ אינה אלא הדום לרגליו, ומי הוא האיש שתהיה לו הזכות לבוא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ולהודות לו, הן אמרו חכמים (חולין צא( שאפילו מלאכי השרת העשויים להבת אש קודש, אינם יכולים לבוא לפני הקב"ה בהודאה ושירה בכל עת שיחפצו, כי יש מלאך, שלו הזכות לשורר פעם בשבע שנים, ויש שלהם הזכות פעם בחמישים שנה, ויש שלהם הזכות פעם אחת בכל משך קיומם… ואילו אנחנו בני ישראל, הרשות בידינו לבוא בשיר ושבח לפי הקב"ה בכל עת שנחפוץ! ואם כן, הרי שעל עצם הזכות לשורר לפני ה', צריכים אנו לומר שירה….

הוא שאומרים אנו בנוסף "מודים דרבנן": "על שאנחנו מודים לך, ברוך אל ההודאות", כלומר עצם זה שאנחנו מודים לך, ואתה מקבל אותנו בכל עת לפניך, על כך בלבד צריך להודות, לפיכך "ברוך אל ההודאות".

וזוהי כוונת שלמה המלך באומרו: "שיר השירים אשר לשלמה", דהיינו עלינו להודות ולשיר לקב"ה על הזכות שאנו יכולים לשורר לו, "שיר השירים" – שיר על השירים! וכלפי מה הדברים אמורים?

בברכת "עזרת אבותינו" אנו אומרים מידי יום בתפילת שחרית: "משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה…" ללמדך שלא די לשיר שירה לפני הקב"ה, אלא צריך לאומרה בשמחה רבה, ומדוע? כי זכות גדולה היא לנו להיכנס לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ולהודות לו, ולכן בשעה שאנו מודים לו, עלינו לעשות זאת בשמחה עצומה, אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו, שאנו זוכים להיכנס לבתי כנסיות בוקר וערב ולהודות לפניו יתברך!

1122

מאמרים נוספים:

מי כעמך ישראל

שיר השירים

גדולה מעלת הפורים


הקליפ השבועי

תפילת ה"אור החיים" הקדוש

יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ,
לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ
זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם
כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ
אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ וְלִרְצוֹנְך ה' נִכְסַפְנוּ.

הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה' אָב הָרַחֲמָן
עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה הוֹשִׁיעָה ה' שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ
בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה.

אפליקציית אור החיים הקדוש - זמינה עכשיו להורדה!

ממעלות הלימוד ב"אור החיים"

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר…- צריך לדעת אמרו 'לאמר', והלא כבר אמר 'והגדת'?
עוד ירצה באומרו 'לאמר', להיות שאמר "והגדת לבנך" , תינח אם יש לו בן , אך אם אין לו בן – פטור?, תלמוד לומר: "לאמר" שעל כל פנים צריך להגיד ואפילו בינו לבין עצמו!
אפשר שירמוז באומרו "והגדת לבנך" שאם יגיד את ההגדה האמורה בעניין, יזכהו ה' שיגיד לבנו!…"
(מתוך ספר "אור החיים" – פרשת בא, פרק יג', פסוק ח')