לגזול בעיצומו של יום הכיפורים?!
אנשים רבים טועים לחשוב כי גניבה וגזילה הם רק בענייני ממון, וכן חושבים שאיסור גניבה הוא רק כפשוטו – כלומר, לקחת מן הזולת את כספו בלא רשות.
אולם, טעות גדולה היא!
שהרי איסור גניבה נוגע לתחומים רבים, ומשום כך, הרוצה להיזהר צאיסור גניבה עליו לפקוח היטב את עיניו על כל צעד ושעל. וחידוש גדול כתב המסילת ישרים בעניין זה, וזה לשונו: "והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף על פי כן רובם טועמים טעם גניבה במשאם ובמתנם…"
מבהיל! הרמח"ל כותב שרוב בני האדם טועמים טעם גניבה במהלך החיים! ומדוע? משום שאיסור גניבה אינו שייך רק בענייני ממון, אלא איסור זה נוגע ושייך בעוד עניינים אחרים.
דוגמה מצויינת לכך סיפר רבי אליהו לופיאן בשם רבי אליעזר שולביץ – תלמידו של הגאון רבי ישראל מסלנט, וכך סיפר:
פעם אחת נסעתי עם רבי ישראל מסלנט לגרמניה, שם שהינו ביום הכיפורים בעיר "ממל". בבית המדרש בו התפללנו היו שני פתחים, הפתח האחד – שימש לכניסה ויציאה מבית המדרש, והפתח השני – היה פתוח לגינה על מנת שדרכו ייכנס אויר לבית המדרש.
לפני תפלת מוסף יצאתי לזמן קצר החוצה, כשרציתי להיכנס חזרה נוכחתי לראות שהציבור כבר עמד לתפילת המוסף, והתחילו את תפילת הלחש, בלית ברירה ניגשתי לפתח שהיה מיועד לכניסת אויר, ושם נעמדתי להתפלל תפלת מוסף, בעודי עומד שם, ניגש אליי רבי ישראל מסלנט ולחש לי באוזני: "האיך אפשר להיות גזלן ביום הכיפורים?! הרי פתח זה עשוי על מנת שייכנס ממנו אויר אל הציבור הנמצא בתוככי הבית מדרש, והנה אתה בעומדך בפתח זה, הרי אתה חוסם את האויר מלהיכנס אל בית המדרש, ובכך, נמצא שאתה גוזל אויר מהמתפללים…"
ללמדך, שלגנוב – אין פירושו בהכרח רק גניבת כסף וממון מן הזולת אלא גם מניעת אויר מהמתפללים, גם זה לגזל יהא נחשב.
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
