גדולה מעלת פורים יותר מיום הכיפורים!
"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (א', ב')
בזוהר הקדוש (תיקוני הזוהר, תיקון כ"א) מובא שיום הפורים גדול במעלתו ובחשיבותו יותר מיום הכיפורים, כי יום הכיפורים כשמו כן הוא, כ'פורים' – דומה לפורים, כמו פורים, ונמצא לפי זה שיום הפורים הוא החשוב, ואילו יום הכיפורים הוא רק שני לו ודומה לו, אך אינו גדול וחשוב כמוהו.
ולכאורה יש להבין מדוע כך הוא הדבר? והלא יום הכיפורים כולו קודש לה', שהרי ביום זה אנו שרויים בצום ותענית, פרושים מן הגשמיות, ואילו יום הפורים הוא ההיפך הגמור מיום הכיפורים, שהרי עיקרו במצוות שתיית היין, 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', ומצווה להרבות בו בשתיית היין, ואם כן מדוע גדולה מעלת הפורים מיום הכיפורים?
והתשובה לזה: אכן, ביום הכיפורים אנו קודש לה', והכול מתוך צום ותפילה, אך זו עבודת ה' הנעשית מתוך פחד ויראה, מתוך עצב וצער על עוונותינו ופשעינו, ומה שאין כן ביום הפורים, בו אנו עובדים את הקב"ה מתוך אהבה גמורה, מתוך אכילה ושתייה ושמחת הלב, וזו עבודת ה' הרצויה והמעולה ביותר. כי הקב"ה חפץ שנעשה את מצוותיו מתוך שמחה ואהבה, ולא מתוך כפייה ופחד. ועל כן גדולה מעלת יום הפורים יותר ממעלת יום הכיפורים.
וידועים דברי האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל שהיה משנן לתלמידיו: "מה שמצליחים לפעול ולהשיג ביום הכיפורים על ידי צום ובכי, אפשר לפעול ולהשיג ביום הפורים על ידי משתה היין מתוך שמחה וטוב לבב!"
ומעין זה אמרו חכמים בגמרא (שבת פח): "אמר רבי אבדימי: 'ויתייצבו ישראל בתחתית ההר' – מלמד שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית, ואמר להם: אם מקבלים אתם את התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם", ונמצא שישראל קיבלו עליהם את התורה מתוך כפייה ולחץ. ואינה קבלה שלימה. ואמר רבא: "אף על פי כן, חזרו וקיבלו עליהם את התורה מתוך אהבה בימי אחשוורוש, שנאמר: 'קיימו וקיבלו עליהם'".
ללמדך, שבימי הפורים קיבלו עליהם שוב את התורה, אלא שהפעם נעשה הדבר מתוך רצון אמיתי ואהבה, ולא מתוך פחד ויראה, וזוהי קבלת התורה הרצויה ביותר לפני הקב"ה.
ויתירה מזו, דווקא בפורים מתוך שתיית היין מתגלים פניהם של ישראל, שהרי כלל בידינו: "נכנס יין – יצא סוד!", וגם אמרו חז"ל שאדם ניכר בכוסו… ואמרו (מגילה יב): כשישראל אוכלים ושותים, מיד מתחילים לדבר דברי תורה ומשוררים שירות ותשבחות לה', ואילו הגויים כשאוכלים ושותים מיד מתחילים לדבר דברי הבל ושטות!
ולזה רמז שלמה המלך בחכמתו ואמר: "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", והנה תמצא שהמילה: 'פיהו' – היא ראשי תיבות של המילים: יום הפורים. ועל זה אמר: 'ישקני מנשיקות פיהו', להורות שביום הפורים אנו זוכים לדביקות הגדולה ביותר בקב"ה ושכינתיה, דוגמת נשיקה המחברת בן אוהב לנאהב, 'כי טובים דודיך', כלומר שביום הפורים מתגלה אהבת דודים גדולה ועצומה בין ישראל לאביהם שבשמיים, וכיצד ניכר הדבר ומתגלה? 'מיין' – מחמת היין שאנו שותים ביום זה, כי נכנס יין – יצא סוד! ודווקא בשעה זו שישראל מתבסמים מן היין, דווקא אז מסתלקים המחסומים, ומתגלים צפונות ליבם, וממילא מתפרצת אהבתם האמיתית לקב"ה.
מי כעמך ישראל!
מאמרים נוספים:
