רוצה להיות קרוב לקב"ה?
"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (י"ד, ב')
כתב רבינו יעקב אביחצירא זיע"א בספרו "פיתוחי חותם": מפי חכמים ז"ל למדנו שאין הצרעת באה אלא על עוון לשון הרע, שהוא עוון חמור עד מאוד וגורם לפירוד בין האדם לבוראו. כי בשעה שהאדם מדבר לשון הרע ורכילות, בזה הוא מעורר עליו את מידת הדין המקטרגת עליו, והקב"ה מתרחק ממנו. וכל זמן שלא שב בתשובה ומוסיף לחטוא, הרי הוא נזוף ומרוחק ממחיצתו של הקב"ה, ואין תפילתו נשמעת במרום חס ושלום!
צא ולמד מנחש הקדמוני, שבשעה שפיתה את חוה לחטוא בעץ הדעת, דיבר לשון הרע כנגד הקב"ה וטען באוזניה של חוה שהקב"ה אינו רוצה שיאכלו מעץ הדעת, מפני שהוא עצמו אכל ממנו ומכוח אכילה זו הצליח לברוא את העולם. ועל כן הקב"ה חושש שמא גם הם יהיו כמותו… ומה עלה בגורלו? הקב"ה הרחיקו ממחיצתו לצמיתות! שהרי נתקלל שיאכל עפר כל ימי חייו. ומה טיבה של קללה זו? זימן לו הקב"ה את מזונותיו לדורי דורות, ובלבד שיתרחק ויסתלק ממחיצתו, וכל כך מפני מה? מפני שדיבר לשון הרע! צא ולמד מה כוחה של לשון הרע!
ומאידך רמזה התורה שאם ישוב בתשובה, ומכאן ואילך ייזהר מלדבר לשון הרע ורכילות, הרי שמיד יזכה להיכנס חזרה למחיצתו של הקב"ה ולהיות אהובו. שנאמר: "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו" – כלומר, אותו מצורע שהיה מורחק מפני ה' על שדיבר לשון הרע, ביום טהרתו כשעושה תשובה ומתחרט על חטאיו, מיד יתקיים בו "והובא אל הכהן" – הוא הקב"ה. דהיינו יזכה לאלתר להיכנס חזרה למחיצתו של הקב"ה. ואם כן, הבה נשמור על פינו ובשכר זאת נזכה לקרבת ה' יתברך ולאהבתו.
(נערך ע"י הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
