כפרת עוונות הטובה ביותר
"זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ז, ל"ז)
הסביר רבינו יעקב אבוחצירא זיע"א בספרו "פיתוחי חותם":
הנה המתבונן בפסוק יראה שהתורה הזכירה וציינה בו שישה סוגי קרבנות, והם: א. קרבן עולה. ב. קרבן מנחה. ג. קרבן חטאת. ד. קרבן אשם. ה. קרבן המילואים. ו. קרבן שלמים. ומאידך, מצאנו שהתורה שבעל פה מסודרת בשישה סדרים, והם: א. סדר זרעים. ב. סדר מועד. ג. סדר נשים. ד. סדר נזיקין. ה. סדר קדשים. ו. סדר טהרות.
שישה סדרי משנה כנגד שישה סוגי קרבנות, להורות לנו שכל העמל בתורה נחשב לו כאילו הקריב את כל הקרבנות כולם, ואין לך כפרה גדולה יותר מלימוד התורה. וכן אמר רבא (מנחות ק"י): כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה, ולא חטאת, ולא מנחה, ולא אשם! והקב"ה בעצמו אמר לדוד המלך ע"ה: "כי טוב יום בחצריך מאלף" – טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף קרבנות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני בכל יום ויום, כי עסק התורה הוא הכפרה הטובה ביותר לאדם, וחביב הוא לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות כולם.
ובעניין זה מסופר (באר החיים, עמוד תכח) אודות יהודי פשוט שנכנס לפני האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב זצ"ל ואמר לו: "רבי, הרי הצדיקים יש בכוחם להביט באדם ולדעת מה מעשיו, אנא הבט בי ואמור נא לי במה חטאתי, ומה עליי לתקן…" הביט הצדיק במצחו ואמר: "יהודי, הרי למדת היום דף גמרא ועל כן אינני רואה במצחך כלום!" ללמדך, שיהודי העוסק בתורה הרי הוא נהפך לבריה חדשה וסר עוונו וחטאתו תכופר!
(נערך ע"י הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
