תנאי לקבלת סמיכה והיתר הוראה:
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוקים…, ושפטו את העם בכל עת…" (יתרו יח, כא-כב)
יתרו מגיע למדבר אל בני ישראל, שם נוכח הוא לראות כי חתנו – משה רבנו, נושא את משא העם לבדו, והוא שופט ודן את בני ישראל בגפו. יתרו, בראותו זאת, הבין כי זו משימה קשה מאד, ועל כן פונה הוא למשה רבנו ומוכיחו על כך בדרך כבוד, וכך אמר לו (יתרו יח, יד-יח): "מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם, מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב…לא טוב הדבר אשר אתה עושה, נבול תיבול גם אתה, גם העם הזה, כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך…"
אכן, יתרו טוען למשה רבנו דברי טעם, אלא שיתרו אינו מסתפק בכך, בד בבד הוא גם מציע למשה רבנו פתרון ועצה טובה.
ומה הייתה הצעתו ועצתו? "עתה שמע בקולי איעצך ויהי א-לוקים עמך…ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע ושפטו את העם בכל עת…", כלומר, תחלק את משא העם, תצרף אליך עוד כוחות נוספים, שגם הם ישאו במשא העם, כך הנטל הכבד ירד מעל כתפיך, בדרך זו תוכל להתמודד כראוי עם משא העם.
לשם כך- מציע יתרו- תבחר לך אנשים שראויים לשפוט את העם, תבחר לך אנשי חיל- אנשים עשירים שאינם צריכים להכיר פנים ולהחניף לזולת, אנשי אמת- שעומדים בדיבורים ונאמנים על שומעיהם, שונאי בצע- שאינם נוטלים שוחד, ובנוסף לזה שיהיו גם יראי אלוקים.
ולכאורה, מדוע צריך שיהא הדיין ירא שמיים? והלא כדי להיות דיין טוב, צריך ידע נרחב במשפטי התורה וחוקיה, ובכך יוכל הדיין לפסוק דין נכון ואמיתי, אך יראת שמים- במה היא קשורה ושייכת לעניין?! לכאורה שופט ודיין צריכים ידע משפטי, ידע זה יכול להיות לו כלי עזר חשוב להכריע ולפסוק במשפטים שיבואו לפניו, אולם יראת שמים לשם מה יהיו נזקקים לה בבואם לדיון?!
הסבר לכך אפשר לתת ע"פ הנהגה שהייתה מצויה אצל הגאון מרוגוצ'וב – רבי יוסף רוזין זצ"ל, וכך מספרים:
כשהיו באים לפני הגאון אברכים ותלמידי חכמים על מנת שיבחן את ידיעותיהם בהלכה, ועל ידי זה יעניק להם תעודת סמיכה והיתר הוראה בהלכה, והנה את חלקן היה הגאון מעביר כמעט ללא מבחן, והיה מסתפק בשאלות מועטות, אולם עם חלקן הנוסף של השאלות היה מדקדק על חוט השערה, והיה שואלם שאלות רבות, ומדקדק עמם לבל ישכחו או יחסירו אף לא פסיק קטן מדברי הט"ז והש"ך – נושאי כליו של מרן השולחן ערוך. באחד הימים נשאל הגאון לפשר הנהגתו זו, לשמע זאת חייך הגאון והשיב: "כשמבחין אני באברך שבא לפני, כי משופע הוא ביראת שמים, הרי שאינני מדקדק עימו בשאלות ודרישות, ומסתפק אני בכך שיש לו ידיעה בענייני ההלכה, וזאת משום שברי לי כי אם תבוא לפניו שאלה שהוא לא יודע את תשובתה, הרי שמתוקף יראת שמים שבו הוא לא יתבייש לפתוח את ספריו ולעיין בהם, עד אשר ימצא תשובה וכן בטוחני שהוא גם לא ימנע מלשאול ולהתייעץ עם גדולים ממנו בטרם שיפסוק ויכריע בדבר, שהרי "יראת ה' היא אוצרו" ומשום כך סמוך ובטוח אני כי לא תצא תקלה מתחת ידו.
ברם, כאשר מבחין אני באברך תלמיד חכם, אך יראת השמיים שבו מועטת, חושש אני שמא יבוא יום שהוא יתמנה כרב באחד הכפרים או העיירות, ועלול הוא להשאל שאלה הלכתית שאינו יודע תשובה עליה, ואז מה הוא יעשה? מה ישיב הוא לשואל? וכי יאמר לו בפה מלא כי אינו יודע את התשובה? הרי דבר זה יפגע בכבודו ומעמדו! ומפני כך עלול הוא להכריע על פי שיקול דעתו ובלבד שכבודו יישמר. משום כך, שמגיע לידי נבחן מעין זה, הרי שבוחן אני אותו הדר היטב, ומדקדק אני עמו אף על קוצו של יו"ד, וזאת על מנת לוודא שאכן יודע ובקי הוא, ולא יכשיל אנשים מישראל מחוסר ידיעתו."
על פי זה מובן היטב מדוע יתרו הזכיר את מידת יראת שמים כתנאי לבחירת הדיינים והשופטים, וזאת משום שדיין אשר אין בו יראת שמיים, עלול הוא להגיע למצב שלא ידע כיצד היא ההלכה בדין מסוים, ויתבייש הוא להודות בחיסרון ידיעתו, ומחמת זאת עלול הוא לפסוק ולהכריע את הדין כראות עיניו, ותצא תקלה גדולה מתחת ידו, כי יתכן שבצעד זה יזכה את החייב ויחייב את הזכאי.
אמנם אם תהיה יראת שמים מצויה בליבו, הרי שבמקרה שלא ידע מהו הדין וכיצד עליו להכריע, מובטחים אנו כי לא יבוש ולא יכלם, וילך להתייעץ עם גדולים ממנו, ולא ינוח ולא ישקוט עד אשר יגיע אל חקר האמת, ומן השמים יסייעו בידו שלא תצא תקלה מתחת ידו.
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
