דיני ד' פרשיות – פרשת שקלים:
א. בשבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן [או כשחל ר"ח אדר בשבת], מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בשני פרשת שקלים, בראש סדר כי תשא, מפני שבזמן בית המקדש היו משמיעים על השקלים באחד באדר, על ידי הכרזת בתי הדין בכל ערי ישראל, שכל אחד מישראל חייב לשקול מחצית השקל בשקל הקודש, ולהביאם לבית המקדש, כדי שיקריבו ממעות מחצית השקל אלו החל מיום ראש חודש ניסן והלאה, להקריב הקרבנות מתרומה חדשה. [מגילה (כט.). ובפירש"י שם. (וכ"ה בירושלמי (שקלים ב.) שמשמיעין על השקלים היינו על ידי הכרזה). טור וש"ע סי' תרפה]. ועוד אמרו חז"ל: גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל כמו שנאמר, ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו. [מגילה (יג:), ומסיים עלה, והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים. וע"ע במסכת סופרים (פכ"א ה"ד). ובהגהות הגר"א והגרי"ב שם]. ולכן גם אנו קוראים בשבת זו פרשת שקלים. [כן הוא בירושלמי פ"ק דמגילה ה"ה. ילקוט יוסף מועדים עמוד רנו].
ב. מפטירים "ויכרות יהוידע" שמדבר שם בענין השקלים, שנאמר, כסף נפשות ערכו. [מגילה (כט:) בשלמא למ"ד כי תשא היינו דמפטירין ביהוידע הכהן דדמי ליה דכתיב כסף נפשות ערכו. וכן כתבו הפוסקים. וכ"ה בטור וש"ע סי' תרפה] ואם חל ראש חודש באחד בשבת, נוהגים לומר בסוף ההפטרה פסוק ראשון ואחרון של הפטרת מחר חודש. [ע' בשו"ת קב חיים סי' סב. חזון עובדיה על פורים עמוד א'. ילקוט יוסף מועדים עמוד רנו].
ג. במקומות שנהגו שקטן עולה למפטיר בפרשת שקלים והחודש, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו. ובלבד שיהיה הקטן יודע למי מברכים והוא גם כן יותר מבן שש שנים. [כ"כ בברכ"י (סי' רפד סק"ב) בשם הרבה פוסקים. ע"ש. וכ"כ בפתח הדביר (סי' רפב סקי"א) שקהל שנהגו שקטן עולה למפטיר בספר שני אין לשנות ממנהגם. ובשו"ת פעולת צדיק ח"ג (סי' רסב) כתב, שכן מנהגם. ובשו"ת שאלת משה (חאו"ח ס"ס יז) פסק להקל גם בפרשת זכור. וראה בילקו"י מועדים עמוד רעא].
ד. אם חל ראש חודש אדר בשבת וטעו וקראו פרשת שקלים בשבת שלפניו, אינם צריכים לחזור ולקרוא פרשת שקלים בראש חודש אדר, דסוף סוף השמיעו על השקלים סמוך לאדר.
ה. אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים בשבת שקלים לפני ראש חודש אדר והפטירו בהפטרת השבוע, אפילו נזכרו אחר תפלת מוסף, חוזרים ומוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת שקלים, והעולה מברך על הקריאה לפניה ולאחריה. [שו"ת גנת ורדים (כלל א סי' לה-לו). שו"ת פרח שושן (כלל א סי' ח). וכ"פ בשו"ת משפטי עוזיאל (חאו"ח מה"ת סי' טו]. ואחר כך קוראים הפטרת ויכרות יהוידע בלי ברכות לפניה ולאחריה, שהואיל וכבר הפטירו בהפטרת השבוע אין צריך לחזור ולברך. [שערי אפרים (שער ח' אות צב) ובפתחי שערים שם. ילקוט יוסף מועדים עמוד רסח. חזו"ע פורים עמוד כא]
ו. אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים, ולא נזכרו עד שעת מנחה של השבת, יש אומרים שבכל זאת מוציאים ספר תורה של פרשת שקלים ויקראו בו אחר קריאת ספר תורה של מנחה. [זכור לאברהם (מע' ס"ת דע"ה.). וכ"כ בספר מעיני ישועה (דכ"ח ע"ד). וכ"פ בשו"ת התעוררות תשובה ח"ד סי' סח]. ויש אומרים שהתקנה לקריאת פרשת שקלים אינה אלא בשחרית, ולכן כשלא נזכרו עד שעת המנחה הוה ליה כעבר זמנו בטל קרבנו. [שו"ת יוסף אומץ (סי' כז). שו"ת אהל יצחק חסיד (חאו"ח ס"ס ב). ושלא כפי הנראה מד' מהר"י אלגאזי באמת ליעקב שקוראים במנחה. ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ד חאו"ח סי' יז אות ה-ו]. ולמעשה שב ואל תעשה עדיף. ומכל מקום יש אומרים שעדיין יש תשלומין לפרשת שקלים בשבת הבאה אחר קריאת ספר תורה בשחרית. ויש אומרים שמכיון שעבר השבת שוב לא יקראוה בשבת הבאה. ואפשר לסמוך על סברא ראשונה לקרוא פרשת שקלים בשבת הסמוכה, שהיא קודם "שבת זכור". [ילקוט יוסף מועדים, עמוד רסח. וסיום הסעיף הוא מחזון עובדיה על פורים עמ' כא, ואף שבילקו"י נתבאר שאין לזה תשלומין לשבת הבאה, וכ"כ מרן אאמו"ר בירחון קול סיני, מכל מקום בחזו"ע נתבאר שיקראו בשבת הבאה, וכמבואר כאן].
ז. אם טעה המפטיר ולאחר שקרא בספר תורה פרשת שקלים הפטיר הפטרת השבוע, אם נזכר באמצע ההפטרה, מפסיק, ומפטיר ויכרות יהוידע ויברך ברכות ההפטרה לאחריה. ואין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה של ההפטרה לפני ויכרות יהוידע. ואם לא נזכר עד שסיים הפטרת השבוע ובירך ברכות שלאחריה, יש אומרים שצריך לחזור ולברך ברכות ההפטרה לפניה ולאחריה כדי להפטיר ויכרות יהוידע כתקנת חז"ל. ויש אומרים שחוזר ומפטיר ויכרות יהוידע בלי ברכות. וספק ברכות להקל. לכן יחזור להפטיר ויכרות יהוידע בלי ברכות. והוא הדין בשאר הפטרות של ארבע פרשיות. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רסח]
ח. שבת שקלים שמוציאים בה שני ספרי תורה מן ההיכל אל התיבה, ויצא טעות בפרשת השבוע, עדיף לגלול הספר תורה השני לסיים בו פרשת השבוע, ואחר כך יגללנו לפרשת כי תשא, כיון שהפרשיות אינן רחוקות אחת מהשניה. וזה עדיף ממה שיוציאו ספר תורה אחר.
{כל ההלכות הנ"ל לקוחות מתוך ספר 'ילקוט יוסף' למו"ר הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, וכן באדיבות האתר "תורת אמת"}
להלכות נוספות:
