אל תתגאה!
"דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה" (י', ט"ז)
כתב הצדיק רבינו יעקב אביחצירא זיע"א בספרו פתוחי חותם: מסורת בידינו מדי חכמים זכרונם לברכה (סופרים ט, ב) שהמילים: דרוש דרש, הם חצי התורה במנין המילים, ועל כן המילה דרוש נכתבת בספר התורה בסוף שורה דוקא, ואילו המילה דרש נכתבת לאחריה בתחילת שורה בספר התורה.
וכתב רבינו שהדבר בא לרמז לנו לדברי חכמים (תענית ז.) שאמרו שדברי תורה נמשלו למים, לומר לך – מה המים מניחין את המקום הגבוה והולכים ויורדים אל המקום הנמוך דוקא, כך גם דברי תורה אינם מתקיימים אלא במי שמנמיך עצמו בענוה ובשיפלות הרוח!
והרמז בזה שאם יהלך האדם בענוה ושיפלות, ולא יעסוק בתורה לשם פירסום וכבוד עצמי, ולא יחפש להבליט את מעשיו ותורתו, ועל כן תמיד, יבחר לשבת במקומות האחרונים שבירכתי בית המדרש, ויעשה כן על מנת להצניע את עצמו, דוגמת המילה דרוש הכתובה בסוף השורה, המרמזת על ענוה והכנעה, אותו איש יזכה שמן השמים יעלוהו לגדולה, ויוסיפו לו כבוד אמיתי. ויזכהו ה' יתברך לשבת בראש כאחד הגדולים, דוגמת המילה דרש הכתובה בראש השורה, כך הוא יזכה לשבת בראש חכמי הקהל, כי התורה מחזרת אחר אכסניה שלה, והקב"ה מגביה שפלים עד מרום.
ובענין זה כבר אמרו חכמינו ז"ל (נדרים נ.) על הפסוק (במדבר כא,יח): וממדבר מתנה, וממתנה נחליאל, ומנחליאל במות, ללמדך שכל המנמיך ומשפיל עצמו במדבר שהכל דשים בו, הרי זה יזכה למתנת הקב"ה ולתורתו שהיא נחלת האל, ומכוחה יזכה לעלות לגדולה, וירכיבהו ה' על במותי ארץ.
(נערך ע"י הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
