איך נדע שהקב"ה מרוצה ממעשינו?
"וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (ל"ג, י"א)
אגדת-עם מספרת על כפרי תמים שהגיע לעיר הגדולה, נכנס לחנות בגדים גדולה, ושם נתקל בפעם הראשונה בחייו בְּמַרְאָה אמיתית. כל הקיר ממולו היה מראה גדולה. הביט הכפרי במראה, וראה את דמותו משתקפת במראה, אך לא ידע שדמותו היא… הזעיף הכפרי את פניו אל מול "הדמות" שלפניו, והנה גם האיש שממולו הזעיף פניו והראה פנים כועסות. נבהל הכפרי ומיד ניגש אל בעל החנות, והתלונן בפניו תוך כדי שהוא מצביע על המראה: "אמור נא לי, מדוע האיש העומד מולי כועס כל כך?" הבין בעל הבית את טעותו ואמר: "ראה נא ידידי, הדבר תלוי בך, אם תחייך כלפי "האיש", תראה שגם הוא חייך אליך…"
ניגש הכפרי אל המראה בפנים מחייכות, והנה פלא! גם הדמות שעמדה ממולו חייכה אליו…
אכן, משל נפלא, אך הנמשל עמוק.
כלל הוא בידנו: "כמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז, י"ט). כלומר, כשם שכאשר אתה מביט במים, הדמות שמשתקפת במים היא בעצם דמותך שלך, כך גם התחושות שהנך מרגיש בליבך כלפי הזולת הן בדיוק התחושות שגם הוא ירגיש כלפיך!
ובהמשך לדברים אלה, כתב רבינו חיים בן עטר – ה'אור החיים' הקדוש, שהכלל הזה נכון גם בעבודת ה', דהיינו כמו שאתה מרגיש בליבך פנימה כלפי הקב"ה ומצוותיו, כך ממש גם הקב"ה בעצמו חש כלפיך וכלפי מצוותיך ומעשיך.
והסביר – שזו כוונת הפסוק: "ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים – כפי שיעור ההכנה שהיה עושה משה להקבלת פני שכינה… כן תהיה השגה מפנים העליונים (הקב"ה)".
כלומר, שבאותם "פנים" ורגשות שהרגיש משה בליבו פניה כלפי ה' ומצוותיו, כך ממש הרגיש הקב"ה כלפי משה, ודיבר עימו פנים אל פנים, כי כמים פנים לפנים, כן לב האדם!
ומדברים אלו הגיע רבינו ה'אור החיים' למסקנה שבדרך זו יכול כל אדם לדעת מה הקב"ה מרגיש כלפיו וכלפי מעשיו, וזאת, על ידי שיתבונן האדם בעצמו – אם ליבו משתוקק לעשות את רצון ה' ומצוותיו, אם חפץ הוא בקרבת ה' ובעבודתו, אות וסימן הוא שגם הקב"ה בעצמו חפץ בקרבתו ושמח במצוותיו, כי כמים פנים לפנים!
(נערך על ידי הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.
