מעלת שיר השירים
שיר השירים – קודש קדשים!
אמר רבי עקיבא: לא היה העולם כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים (מסכת ידים ג', ה')
אכן, מגילת שיר השירים הרי היא בבחינת "קודש קדשים", וכל דבריה סתומים וחתומים – עמוק עמוק מי ימצאנה, ובוודאי שאין תוכן הדברים כפשוטם, אלא כולה סודות ורמזים נשגבים ועצומים. ובזוהר הקדוש (שמות דף קמג ע"ב) מובא ששלמה המלך ברוב חכמתו, צפן ורמז בה את כל התורה כולה, ואת כל סודות הבריאה, ואת גלות ישראל וגאולתן, וכל מה שהיה ויהיה מבריאת העולם ועד סופו, הכול צפון בתוכה.
ולפיכך – כתב בספר 'חמדת הימים' (שבת קודש, פרק ה') – שחובה היא להודיע לבני האדם וללמדם את תוקפה וגבורתה של מגילת שיר השירים, כדי שיזהרו בקדושתה, ויאמרו אותה בחרדת קודש, שהיא ככתר ועטרה לבני ישראל.
כולה סודות נשגבים
ובזוהר הקדוש (וירא דף צח ע"ב) מסופר שכאשר חלה רבי אליעזר בן הורקנוס, סמוך לפטירתו, נכנס אליו רבי עקיבא לבקרו, וביקש ממנו שיגלה לו סתרי תורה וסודותיה, הסכים לכך רבי אליעזר והחל להרצות לפניו מסודות מעשה המרכבה, ומרוב קדושת הדברים, ירדה אש משמים והקיפה אותם, לאחר מכן החל רבי אליעזר ללמדו את סודות מגילת שיר השירים, ובכל פסוק ופסוק גילה לו מאתיים וששה עשר פירושים וטעמים על פי תורת הסוד, עד שמרוב קדושת הדברים החלו עיניו של רבי עקיבא לזלוג דמעות, וכשהגיע רבי אליעזר לפסוק: "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני…" לא יכול היה רבי עקיבא לסבול את עוצמת הסודות שנתגלו לו מפיו של רבי אליעזר, והיה בוכה ומתייפח ברוב מורא ופחד.
הצלה מגיהינום בזכותה
מעשה מופלא הביא בספר 'אהבת חיים' (וארא, עמוד מח) המלמד על כוחה של מגילת שיר השירים: מעשה ביהודי פשוט שהיה חי בתימן, אשר לא זכה ללמוד תורה, אולם מנהג אחד היה אצלו בבחינת חוק ולא יעבור, מידי יום שישי לאחר חצות היום, היה טובל ולובש את בגדי השבת, ולאחר מכן היה יושב בביתו וקורא את מגילת שיר השירים בשמחה ובניגון מיוחד, מילה במילה, במשך כשעתיים תמימות.
לימים, הזדקן האיש ונפטר לבית עולמו, כשהגיעה נשמתו לבית דין של מעלה, נגזר עליו להיכנס לגיהינום לטהרו מעוונותיו, והינה אך נכנסה נשמתו לגיהינום, ולפתע נשמעה מנגינה עריבה, אותה מנגינה שהוא היה מנגן תוך כדי קריאתו את מגילת שיר השירים. מרוב מתיקותה נשתתקו המלאכים, וככל שהמנגינה התגברה, כך אש הגיהינום דעכה ונמוגה, בלית ברירה החזירוהו חזרה לבית דין של מעלה, ושם פסקו להכניסו לגן עדן, וכל זאת בזכות שהיה אומר את שיר השירים בשמחה, סמוך לכניסת השבת! מפני כך, נהגו בקהילות ישראל לקרוא את מגילת שיר השירים בליל שבת קודש, היות ושירה זו היא קודש קדשים, ובכל השבוע אין לך שעה מקודשת יותר משעת כניסת השבת. ולכן יאה ונאה לקרוא את השיר הקדוש ביותר בשעה המקודשת ביותר!
מאמרים נוספים:
