התורה מרוממת את האדם!
"זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה" (ז', ל"ז)
הסביר רבינו "האור החיים" הקדוש זצ"ל:
הן אמרו חכמים (פאה א', א'): ותלמוד תורה כנגד כולם. דהיינו שכוח מצות לימוד התורה גדול מכוחן של שאר המצוות, ולפיכך אין לך דבר שמרומם את האדם ומכניסו תחת כנפי הקדושה יותר מאשר לימוד התורה הקדושה.
לפי זה יתבארו דברי הפסוק זאת התורה לעולה, כלומר: זאת התורה – כוחה גדול עד מאוד, לעולה – להעלות ולרומם את האדם מעלה מעלה במעלות הקדושה.
ובעניין זה מסופר אודות אברך מבני ברק שהיה מוסר שיעור תורה בפאתי העיר תל אביב, מהלך כשעה אחת מביתו. חורף אחד, גשם זלעפות ניתך ארצה. התלבט אותו מגיד שיעור האם לצאת לדרך או לאו. בצר לו פנה וניגש אל מרן החזון איש, הגאון רבי ישעיהו קרליץ זצ"ל, ושאלתו בפיו: האם לטרוח ולצעוד בגשם על מנת למסור את השיעור, או שמא להימנע, שהרי מסתבר שבגשם כזה אף משתתפי השיעור לא יטרחו לבוא.
לשמע שאלתו, חקר החזון איש ואמר: "האם לא יבוא איש? אפילו לא אחד?!"
"אכן כן, ייתכן שאחד יגיע, אולי שניים – אותו משתתף מתמיד וקבוע, ועימו הגבאי שפותח וסוגר את בית הכנסת, אך מלבדם לא יבוא איש!" השיב האיש.
"אם כך – עליך ללכת!" – קבע החזון איש בנחרצות, והוסיף – "דע לך, שאותם אנשים הבאים לשיעור תורה, יוצאים אנשים אחרים לאחר השיעור! התורה שנכנסת באוזניהם מרוממת אותם ומקדשת את מהותם…"
(נערך ע"י הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א)
למאמרים נוספים – לחץ כאן.